גביע העולם ב-1990 היה רגע קו פרשת המים של הכדורגל האיטלקי. לאחר שהחמיצה את הטורניר האחרון ב-1982 וב-1986, איטליה עלתה לבסוף לבמה הגדולה כשגברה על יריבותינו המרות צרפת בהצבעה דרמטית בפעם השלישית. זה היה הישג לא קטן עבור קבוצה שלא הצליחה להעפיל בשלוש הזדמנויות נפרדות מאז שלא הצליחה לעבור את סיבוב המוקדמות כמארחת של אופ"א יורו 1980. עם זאת, עדיין היו הרבה אתגרים לפני משחק איטלקי שעדיין התאושש ממנו תוצאות הלוואי של חוליגניזם, שחיתות ושערוריות עריכת משחקים שזעזעו את הסרייה A ב-1984 וב-1985. הדרך למונדיאל תהיה ארוכה ומפרכת עם הרבה פיתולים לאורך הדרך. הנה כמה עובדות מעניינות על האופן שבו איטליה התכוננה למה שנודע בשם 'לה קלמיטה' (האסון) בשל השפעתה השלילית על הכדורגל האיטלקי.
הליך ההצבעה
הליך ההצבעה בקונגרסים של פיפ"א הוא תמיד קצת מסתורין. במציאות, ההצבעה נקבעת בדרך כלל על ידי שילוב של גורמים: תמיכת חברים ו/או בעלי ברית, סכום הכסף שהובטח לפיתוח הכדורגל, חשיבות המדינה המצביעה בעולם הכדורגל וכיצד מדרג הנציגים את הצעות מחיר. זוהי מערכת הצבעה מורכבת ביותר שלא קל לחזות אותה. מספר הקולות (ואופן חלוקתם) מעולם לא פורסם ברבים. עם זאת, נראה כי נוהל ההצבעה שונה מעט בכל הנוגע להענקת גביע העולם ב-1990. זו הייתה הפעם הראשונה שבה פיפ"א הצביעה על הענקת שני גביעי עולם בו זמנית. באירועי ההצבעה הקודמים, נקבעו מארחי גביע העולם ל-1974, 1978 ו-1982. עד 1990, היה חשוב יותר לפיפ"א להחליט על מארחת הן ל-1990 והן ל-1994. לכן, בקונגרס ההצבעה ביולי 1988, כל מדינה הורשה להצביע למארחת משנת 1990 או 1994 או שניהם. במילים אחרות, כל מדינה קיבלה שני קולות במקום אחד.
האנגלים מגיעים!
לאחר הכישלון להגיע לספרד ב-1982 וב-1986, מזלה של איטליה השתנה כאשר ה-FIGC הקימה ועדה טכנית ב-1988 כדי להתכונן למונדיאל 1990 באיטליה. בראש הוועדה עמד העיתונאי ג'יאני בררה וכללה כמה דמויות בולטות כמו המנהל זוכה גביע העולם ב-1982 אזגליו ויצ'יני, נשיא ה-FIGC לשעבר פרנקו סקוגליו, סגן נשיא ה-FIGC פרנקו קאררו, לשעבר יובנטוס ומנהל אינטר מילאנו ג'ובאני טראפטוני, מנכ"ל אינטר מילאנו לוצ'יאנו מוג'י וסגן נשיא מילאן אדריאנו גליאני. ההחלטה החשובה ביותר של הוועדה הייתה למנות את בובי רובסון האנגלי למנהל החדש של נבחרת איטליה. מינויו של מנג'ר אנגליה לשעבר הפתיע כמה משקיפים שציפו שהתאחדות הכדורגל האיטלקית (FIGC) תמנה מנג'ר מתוך איטליה. המינוי זכה לביקורת גם מצד חלקים בתקשורת האיטלקית שהאשימו את רובסון באובססיה לשחק בכדור הארוך.
המרידיאן של איטליה: בית ספר למאמנים
התקדמות משמעותית בפיתוחם של מאמנים ושחקנים איטלקיים הייתה הקמת בית הספר למאמני כדורגל (כיום סניף של התאחדות הכדורגל האיטלקית (FIGC)). איטליה הייתה אחת המדינות הראשונות שהקימה מרכז כזה והיא הייתה ממוקמת בתחילה בקוברצ'יאנו, עיירה קטנה 50 ק"מ (31 מייל) מדרום-מערב לפירנצה. בית הספר הפך למרכז חינוך והכשרה חובה לאימון עבור כל המאמנים של המועדונים הקשורים ל-FIGC. זה היה צעד גדול קדימה בפיתוח הכדורגל האיטלקי, והחלטה שנתמכה מאוד על ידי הוועדה הטכנית של FIGC שרצתה ליצור "מקאניקה דל קלצ'יו" (מכונת כדורגל) על ידי התמקדות במאמנים.
כל הדרכים מובילות לרומא... ולמילאנו
ה-FIGC החליטה לבנות מרכז כדורגל לאומי חדש (CNS) בקוברצ'יאנו ליד פירנצה ושכרה את היועץ הטכני של פיפ"א מישל רודט כדי לתכנן תוכניות לבנייה החדשה. Rhodet עיצב מתקן חדיש שהיה גלגול מודרני של המרכזים האולימפיים הגדולים של העבר. Coverciano נבנה באתר של אקדמיה צבאית לשעבר השוכנת על גדות אגם אורצ'יה ונחנכה ב-1990 עם ביקורו של נשיא פיפ"א ז'ואאו האולאנג'. Rhodet גם עיצב את שלושת מגרשי הכדורגל בקוברצ'יאנו כך שיוכלו לשמש לכל סוג כדורגל ולכל קבוצת גיל.
סיכום
ההכנות של איטליה למונדיאל 1990 היו רחוקות מלהיות אידיאליות. ההחלטה להקים חוליות שונות לצפון ודרום איטליה זכתה גם למחלוקת וגם לביקורת נוקבת. גם האימונים בקוברצ'יאנו היו סגורים לתקשורת ולציבור הרחב. פירוש הדבר שלאיטלקים היה מעט ידע על המתרחש מאחורי דלתיים סגורות והם יכלו רק לשבת אחורה ולחכות עד שהתוצאות יגיעו. האיטלקים התמודדו מול קבוצה קשה אבל הם הפכו את זה על ידי ניצחו את ארגנטינה ואורוגוואי בשתי האחרונות שלהם. משחקים כדי לסיים במקום השני. הם הגיעו ליעד שלהם והיו מוכנים כעת לאירוע המרכזי, מונדיאל 1990.